מחומה ומגדל דרך העץ הקדוש ועד חניון עצי האהבה - סיפורו של העץ הקדוש בשדמות דבורה
הסיפור שלנו מתחיל ב1939 (תקופת חומה ומגדל) בגליל התחתון. גרעין של מתיישבים ציונים צעירים ומלאי תחושת שליחות שקראו לעצמם "גרעין עומר" מקבלת מפקידי הברון רוטשילד חלקה של אדמות תרשים באזור לא מיושב של הגליל התחתון. מקור המים הקרוב והיחיד בשטח היה מעיין שכבה "עין שערה". החלוצים בנו חומה ובנו מגדל והקימו את הישוב עומר (לימים שדמות דבורה) על הגבעה הסמוכה. המעיין היה מקור המים שלהם והם הובילו מים מידי יום בסיוע של עגלה וסוסים. במקביל לנחל חפרו המתיישבים תעלה עם זווית מתונה ובשטח שנוצר בין הוואדי לבין הנחל גידלו ירקות עונתיים וגם שתלו עץ איקליפטוס.
לאחר כמה עשרות שנים גדל העץ וגם הישוב התרחב ולמתיישבים הראשונים נולדו ילדים שגדלו והפכו לזוגות צעירים. בהעדר מקומות בילוי אחרים (בכל זאת מושב בגליל התחתון) מצאו הצעירים פינה לאהבה למרגלות העץ, שקיבל את השם "העץ הקדוש". האגדה מספרת שאין צעיר שגדל במושב ולא מצא אהבה דרך העץ בשדמות דבורה.
בשנים האחרונות לקחה קרן קיימת לישראל את הסיפור היפה הזה צעד קדימה ויצרה פינת חמד לנופשים, הם רצו מאוד להשתמש בשם המקורי העץ הקדוש, אבל המילה קדוש גדולה מידי לכן היום הפרק נקרא "עצי האהבה"
כבני הדור השני והשלישי של המושב אנחנו בדבורת התבור מכירים אישית את העץ וממליצים בחום למשפחות בכלל וזוגות בפרט לסיים את הביקור בשדמות דבורה דרץ העץ הקדוש.
כשתגיעו תשאלו אותנו על מסלולים, יש יותר מאפשרות אחת לצאת דרך העץ הקדוש חזרה לכיוון שדמות או דווקא לכוון שרונה וכפר קמה.
כיום זרימת המים מהמעיין צנוע יותר אך הוא עדיין זורם כל השנה