רוצים שינוי

(מתוך כתבה של חני סולומון שהתפרסמה בשבועון קו למושב בינואר 2012)
 

יגאל ומלכה ובנם בועז החליטו ”לשנות כיוון“ ולעסוק בתחומים אחרים מחקלאות, מגדלים דבורים ומסבירים על מהלך חייהן ועל עבודת הכוורן. יש להם חוות תולעי משי וגם תולעים אדומות, שיודעות להפוך זבל אורגני לדשן. הרצון למשוך את הדור הצעיר להישאר במשק ולהמשיך את פעילותו, בימים שבהם החקלאות נראית אטרקטיבית פחות, גורם למושבניקים שבחרו לצמצם או לסגור את הענפים החקלאיים שבהם עסקו לפנות אל יוזמות תיירותיות. יגאל ומלכה בן זאב הקימו את ”דבורת התבור“, מרכז מבקרים שבו מגדלים דבורים וגם... תולעים אדומות. האם זהו המושב העתידי, מיזמי תיירות ואקולוגיה במקום גידולים חקלאיים? מרכז המבקרים החקלאי-חינוכי והחווה לגידול תולעי משי במושב שדמות דבורה הם עסק משפחתי, שקם והתפתח מתוך ”משבר המושבים“ לפני כ-30 שנים ומתוך האהבה של מלכה בן זאב למשי. בן זאב התוודעה לראשונה למשי כבר בהיותה ילדה צעירה, עת נשלחו הוריה לאירן בשנות ה-70‘. עד היום היא אחראית על ענף המשי במשק, על ניהולו ועל שיווקו. גם אהבתו המיוחדת לדבורים של בעלה יגאל, שגידל אותן במשק עם אביו בעבר הגבירו אצלם את הרצון ליצור אתר ייחודי. עבור מלכה, גידול הדבורים הוא חלק מהמסורת המשפחתית שלה: ”המכוורת זו מורשת, זו הצוואה של אבי. זה החוט המקשר בינו לבין נכדיי“. שילוב הכוחות של בני הזוג יצר את מיזם התיירות, שבו מבקרים אלפי אורחים מגילאים ומאוכלוסיות שונות: ילדי גן ובתי ספר, גמלאים, משפחות, תיירים, ועדי עובדים ואחרים. בעיניים נוצצות, בן זאב אומר בחגיגיות: ”האתר במשק שלנו עובד כל השנה, וזה מעורר גאווה וסיפוק שאנו מותאמים לכל מגוון המבקרים, מגדול עד קטן. לשמחתנו אנו רואים בשנים האחרונות גם דור שני של מבקרים. ”שמחנו מאוד כשבננו בועז הצטרף לסייע לנו במיזם בשנים האחרונות. זה מעניין איך העסק קם, התפתח וממשיך במספר כיוונים. הראשון שהכניס את גידול הדבורים במשק היה אבי, חיים שוורץ ז"ל. הוא זכר את גידול הדבורים עוד מהונגריה, וחלומו היה להקים מכוורת במשק. אכן יחד הקמנו את המכוורת, והמשכנו את המסורת המשפחתית. ”גידול דבורים בשבילי זה יותר מחקלאות, זה פריזמה, שדרכה ניתן לראות כל כך הרבה דברים. זה אחד הנושאים הכי רחבים שאני מכיר, ולכן הוא מרתק אותי כל כך הרבה שנים. דרך הדבורים ניתן לראות וללמוד היסטוריה, מסורת, טבע, זואולוגיה, מזון וערכים. ”אנו כל הזמן שוקלים מה לשפר ומה להביא כתכנים ואטרקציות חדשות ונוספות. אנו מתאימים ונערכים לעונות השנה, ואפילו בחורף מתרחשת אצלנו פעילות ענפה. בשנים האחרונות התמקדנו גם בגידול תולעים אדומות. זה היופי בעשייה במשק חקלאי, ליזום ולהתנסות בדברים חדשים. כמובן שזה לעתים גם הימור“.
למה בחרתם לגדל תולעים אדומות, למה הן טובות? ”התולעים האדומות הן יצרניות ה"הומוס" (רקבובית), חומר אורגני שהופך את האדמה לפורייה( הטוב ביותר, באופן טבעי. הפעילות החדשה שלנו בנושא באה להפגיש את קהל המבקרים במשק עם התולעים האדומות ה‘חכמות‘, כי הן מסוגלות להפוך כל זבל אורגני של שאריות לזבל משובח במיוחד. ”בשבילי, המיוחד בגידול התולעים האדומות הוא שילוב שלושה נושאים הקרובים מאוד ללבי: חקלאות, חינוך ואיכות הסביבה. כחווה היחידה בארץ לגידול תולעי משי, נתקלנו פעמים רבות בילדים ובמבוגרים שקראו לזחלי המשי ’תולעים‘, ומצאנו את עצמנו מסבירים אין סוף פעמים שתולעת היא שם של יצור, אך לעומת זאת, זחל הוא שלב בגלגול חייו של חרק. ”במקביל, גבר רצוני לקחת חלק בתהליך הקליטה של התולעים האדומות בארץ, כמקובל בארצות שונות בעולם. לכן ראיתי זאת כאתגר. מאחר שיש מעט מאוד מקומות שבהם מגדלים תולעים אדומות בהצלחה, מפני שזהו יצור שקשה לספקו, מצאתי בנושא עניין מאתגר. ”צריך להבין - התולעים האדומות רגישות מאוד. כשרמת הלחות יבשה מדי, זה לא טוב. אך גם כשרמת הלחות רטובה, זה לא טוב. הן לא מסוגלות לסבול אפילו מעט חומרים כימיים בזבל. ”אחת הקבוצות הראשונות שהייתה לנו מתה. מכיוון שבערמת הזבל ערבבנו זבל סוסים, שהיו בו שאריות של תרופה לסוסים שקיבלו נגד תולעי מעיים. זה הספיק כדי להרוג כמעט את כולן. מעניין שאור מפריע להן, גם ויברציות מפריעות להן, לכן אסור שישהו קרוב מדי לכביש או לדרך חקלאית, כי הרעידות של הרכבים החולפים מפחידות אותן.  
”כל ההפרעות אלו גורמות לעצירת האכילה.בקיצור, זהו בהחלט יצור מפונק, אבל גם מאוד חכם. יש להן יכולת לזהות שינויים מזעריים בהרכב הכימי של הזבל. כך הן ’נודדות‘ בתוך הערמה, ממקום למקום, לפי התנאים. הן חשובות מאוד להפיכה של זבל חזרה לחומר אורגני זמין, כמזון לצמחים. במובן מסוים, ככל שאוכלוסיית העולם גדלה וייצור המזון בעולם גדל, יש צורך אקוטי בהגדלת יכולת הפירוק של הזבל האורגני כדי שלא ייווצר ’פקק‘ בגלגל חילוף החומרים הטבעי, המופר גם כך. ”אנחנו מגדלים במשק תולעים אדומות מזה כשלוש שנים. בתחילה, היו מספר ניסיונות שכשלו, כלומר התולעים כולן או רובן מתו מכיוון שתנאי הגידול שהן צריכות - לחות, רמת חומציות, שלב הרקב של הפסולת ותמהיל הפסולת - הוא ’מתכון‘ עדין שדורש לא מעט ניסיון. כיום אני מחזיק גרעין רבייה הולך וגדל מעל שנה וחצי, בהצלחה גדלה והולכת, בתקווה שנוכל לאכלס בהן את ערמת הקומפוסט שאני ’אופה‘ להן "בהקפדה“.
מה נדרש מכם כדי לגדלן? ”כדי לגדל תולעים אדומות בבית בכלי קטן זאת לא בעיה, מאחר וקל לשמור על תנאים מתאימים. העניין והקושי המקצועי הם לגדלן בקנה מידה מסחרי. זה אומר לשמור על טמפרטורה נכונה בחלק הפנימי של ערמת הזבל, כמו גם בחלק החיצוני בעונות הקיץ והחורף; לערבב תערובת זבל בכמויות המתאימות, בהרכב שיהיו בו מספיק סיבים וגם חומר רקב בשל. כלומר, לאחר שלב התסיסה, כאשר הטמפרטורה במרכז ערמת הזבל יכולה להגיע ל-70 מעלות צלזיוס, טמפרטורה גבוהה היכולה להרוג את התולעים. ”לכן, צריך לוודא שאחוזי החומציות לא גבוהים מדי. מתברר שזבל סוסים טוב יותר מזבל עופות, למשל. בקיצור, המאמץ הוא בנושא התנאים. ברגע שהתנאים מתאימים, התולעים כבר מסתדרות בכוחות עצמן, והן לא צריכות את עזרתנו“. הדרכה כשליחות: להמשך המשק החקלאי התגייס הבן, בועז בן זאב, האחראי על הפעילות העסקית, על גידול הדבורים ועל הצד החינוכי וההסברתי ב“דבורת התבור“. בועז: ”במהלך הסיור במשק הדבורים שלנו אנו נותנים גם הסבר כולל על התולעים האדומות, על חשיבותן ועל אופן גידולן. אנחנו שואפים בעתיד ליצור מסלול הליכה תלוי, מעל ערמות הזבל, כך שהמבקרים יוכלו לראות את הערמות מבלי להפריע לגידול המסיבי של התולעים. ”בשנים האחרונות אני מעורב יותר ויותר בפעילות האתר ובגידול הדבורים, כחלק מהעברת ה‘שרביט‘ לדור הצעיר. לנגד עיניי עומדת התמונה מהעבר, בימים שהייתי רודה דבש עם סבי ז“ל, ואני מקווה שיום אחד תהיה לי הזכות לרדות דבש עם נכדי. ”חזרתי לעבוד במשק אחרי עבודה במשך כעשר שנים בתחום היי-טק. הגעתי להחלטה לאחר בדיקות ושיקולים שונים. ברור שעמדה מול עיניי העובדה, שמישהו מבני המשפחה חייב להירתם לעבוד במשק כדי שהמשק החקלאי המפואר שהקימו סבי וסבתי יישאר פעיל, אך נדרשה ממני גם בדיקה מקיפה, להצדקה הכלכלית. ”האם יש אופק לפרנסה מהמשק? בינתיים, אפשר לומר שיש הצדקה חיובית להצטרפות שלי, ואני מקווה שכך גם יישאר. זה מצריך כל הזמן לחדש ולרתק את המבקרים, זהו סוג של שליחות. הבנו שחשוב מאוד התוכן שאנו יוצקים לביקור באתר. הקהל רוצה תוכן אותנטי, מעניין וערכי. אנחנו לא עושים הצגה של ’כאילו‘. מעבר לכך, אנחנו עוסקים בנושאים חשובים, מעניינים ובעלי השפעה על העתיד של כולנו. ”בארץ אין הרבה דבוראים שעוסקים ב‘דבוראות חינוכית‘, זה שונה מגידול דבורים חקלאי רגיל. בתחום זה, אנחנו ללא ספק מובילים וחדשניים. לדוגמה, עכשיו בחורף מתקיימת פעילות תחת גג מקורה, כולל מצפה הדבורים, וכאשר ממש קר אנחנו אפילו מכניסים את הכוורות לחדר מוגן“. הוא מצטט את אביו שאומר תמיד: ”הדבוראי נמדד בחורף - אם הוא נצלן של הדבורים או חבר אמתי. קל לאהוב את הדבורים באביב כאשר הן עושות דבש, אבל בחורף דבוראי צריך לדאוג להן שהכוורות ממוקמות במקום מוגן מרוחות חזקות ומורמות מעל הקרקע. בנוסף, שמבנה הכוורת יהיה אטום. בקיצור, מי שאוהב את הדבורים שלו בחורף, הן אוהבות אותו בחזרה באביב“. מלכה: ”הכיוון שבו ’דבורת התבור‘ צועדת הוא הנגשה רחבה יותר של האותנטיות. אנחנו שואפים לתת לכמה שיותר מבקרים את החוויה האמתית של ביקור במושב, כמו שאנחנו זוכרים אותו“.